לכתוב זה קל. אין מחסום כתיבה כלל בעולם.
לכתוב זה קל.
חסמי כתיבה? מיותרים.
לדבריו, מעולם לא היה לו כזה.
השיטה פשוטה.
הגה אותה קופירייטר שהיה גם נדיב בצורה קיצונית, גם גאון, גם עשיר וגם אספן אמנות ותורם גדול של יצירות אמנות.
כתב עשרה ספרים, ומת בגיל 68.
כאדם ששיטת העבודה שלו היתה כל 33 דקות לעצור לקפה
ובתמונה מפורסמת נראה מעשן,
אפשר להניח שעבד ועבד ועבד,
ושתה ושתה ועישן ועישן,
ויצר, יצר, יצר, יצר, ומת, אני מקווה בשמחת יצירה.
מאיפה יודעים מה היתה השיטה של ג'ין שוורץ?
יום אחד הוא נתן הרצאה לצוות הקופירייטרים של חברת פרסום ידועה,
ובהרצאה סיפר לפרטיה את השיטה.
לקחתי אותה, תרגמתי, היא ארוכה, כ 20 עמודים.
מדי פעם אני חוזר אליה.
כמובן שכל פעם מגלה משהו חדש,
כי השתניתי.
בראשי תיבות:
1. מכוונים שעון ל 33 דקות ו 33 שניות.
בזמן הזה יושבים מול המסך.
מותר לעשות דבר אחד בלבד:
לכתוב.
לא לגלוש, לא לשוחח, לא לענות, לא לפנות,
לא לחפש מידע.
לכתוב.
2. השעון מצלצל?
קמים מהכסא. 5-10 דקות הפסקה.
קפה, עיסוק שאינו בעבודה.
חוזרים.
5-6 פעמים.
אין יותר כתיבה היום.
3 שעות כתיבה.
מעט?
מכירים קופירייטר שכותב 3 שעות ביום?
רק כותב.
לא מנהל, לא שיחות טלפון, לא אוסף או מארגן מידע.
כותב.
הוא עשה את זה 7 ימים בשבוע.
החל משעה 10 בבוקר לערך.
לפני כן היה אוסף מידע.
נוסע במוניות ומתשאל את הנהג
הולך לכל הסרטים היותר נצפים.
קורא עיתונות מכל הסוגים.
הוא נפטר ב 1995.
לא יכול היה לגלוש לאתרים ולאסוף מידע אונליין.
האתגרים היו קשים.
חברת הפרסום היתה לוקחת אותו ועוד קופירייטר מטובים והיקרים ביותר.
משלמת שכר בסיס כלשהו,
ונותנת להם להתחרות.
מי שכתב מודעה יותר ממירה, לעיתון,
עשה את הקופה.
איך הוא היה כותב מודעה למכירת ספר חדש מעל דפי העיתון?
קורא אותו ומסמן בו דברים רלוונטיים.
קורא שוב, אולי 4 פעמים.
בסוף, חלק ניכר מהספר היה מסומן.
זה היה מאגר הנתונים שלו.
משם כתב את המודעה על הספר.
מה זו מודעה?
לרוב עמוד או חצי עמוד.
כמה מאות מילים.
גם ה 33:33 דקות שלי עומדות להיגמר.
תכתבו, תהנו, משמעת פנימית, זה הסיפור.
וכמו שאמר חבר שלי לפני שעה וחצי,
אני הולך לעשות מדיטציה.
ישעיהו ריב
קופירייטר ממיר
