הנקודה הפסיכולוגית שבה בעל עסק מתחיל לשווק כך שלקוחות באמת מגיעים אליו
+

פרטי יצירת קשר עם שלושה ספקים מעולים שלי

פסיכולוגית, כל האנשים מתחלקים בגדול לשני חלקים:
אלה שאכפת להם יותר מעצמם,
ואלה שיותר ממוקדים באחרים.
מהסוג השני יש הרבה פחות.

טריוויאלי להבחין ביניהם? הלוואי.

איזה מהם עדיף להיות?
תגיד מה המטרה שלך ותדע

בחיים אנחנו עושים קפיצת ענק
לפיתוח האנושיות שבנו
כשמתחילים לראות דברים מהעיניים של האחר מאיתנו.
מכאן מגיעות אמפתיה וחמלה.
(מלבד אצל פסיכופתים.)

כדי לקפוץ במקצועיות כמשווקים,
עלינו לעשות משהו טיפה שונה –
להסתכל מעיני הלקוח האידאלי שלנו.
שלך במקרה זה.

למה דווקא האידאלי?
אחרת השיווק שלך הופך למשהו לא ברור,
שגוזל ממך המון זמן ואנרגיה ששווים הרבה כסף,
התוצאות לא טובות
ואין לך מושג למה.

ברמה רגילה זה סתם להגדיר לקוח אידאלי
על מסמך, ולכתוב לו.

ברמה עמוקה זה תהליך של מטמורפוזה פנימית שלך,
כלומר התנהלות אנושית רגילה לא עוזרת לזה.
צריך שיקרה לך משהו מיוחד.

לי למשל היו שנים של שאיפות גדולות
ובנפרד שנים של דיכאונות וחרדות,
שכדי להתגבר עליהן נאלצתי לפתח כוחות חדשים.
בטח ובטח אמפתיה ויכולת סליחה לעצמי.
מנסה לחלוק איתך תהליך.

וכאן בא החלק הפחות ברור מאליו.
כמקצוענים אנחנו נדרשים
להפסיק עם נקודת המבט שלנו,
ולאמץ אחרת.

לא רק באופן פורמלי של לתאר את אוואטר הלקוח.
ממש לא.
זה משהו עמוק בבטן.
זה דורש להבין שיש בך חוזק מספיק
כדי לעבור סוג של החלפת זהות,
לפחות רגעית.

משם נולדות יצירות גדולות,
משם נולדת רמה שונה של יכולת, אישית וכתולדה, גם מקצועית.
אמפתיה זה כוח אדיר בשיווק.

זוהי מטמורפוזה פנימית.

כדי לעזור לך עם זה, בכל סיטואציה בחיים בה נדרש לך שינוי,
אני רוצה לשתף אותך בשני כלים.

אחד הוא סוג של סטוריטלינג
שמספר סיפור מיתי.
של סופר בשם אידריס שאה

אותו הכיר לי המאמן שלי,
פטריציו פאולטי,
בספר בשם "אררט- דרך הנוכחות".
(הוצאת חד קרן)

סיפור שנחקק אצלי ברגש
וב 25 השנים האחרונות עזר לי במקומות רבים.


סיפורם של החולות
– מתוך הספר "סיפורי הדרווישים"

נחל אחד נולד בהרים רחוקים,
ועבר מחוזות רבים בכדי להגיע לבסוף אל חולות המדבר.

הוא ניסה לעבור את מכשול החולות,
כפי שעשה עם כל המכשולים האחרים,
אך נוכח לדעת שכאשר הוא זורם בחולות, המים שלו נעלמים.

הוא היה משוכנע לאורך כל הדרך, שייעודו היה לעבור את המדבר הזה, ואף על פי כן הוא לא הצליח… ואז קרה שקול נסתר, אשר הגיע מהמדבר עצמו, לחש לו: "אם הרוח עוברת את המדבר גם הנחל יכול לעשות זאת".

הנחל טען שכנגד, שכאשר הוא זורם אל עבר החולות, התוצאה היחידה היא שהוא נספג על ידם, בעוד שהרוח יכולה לעוף, ובשל כך, גם לעבור את המדבר.

"בהטילך את עצמך בדרך הרגילה
והמוכרת, המדבר לא יאפשר לך
לעבור אותו. תוכל רק להיעלם
או להפוך לביצה. אתה צריך
לתת לרוח לקחת אותך עמה עד ליעדך."

"אך כיצד אפשרי הדבר?"

"תן לרוח לספוג אותך"

היה זה רעיון בלתי מתקבל על הדעת
עבור הנחל. בסך הכל, הוא מעולם לא
אפשר לעצמו להיספג לפני כן .

הוא לא רצה לאבד את הזהות שלו;
ואם תאבד הזהות, איך אפשר להיות
בטוחים שניתן יהיה למצוא אותה בחזרה?

החולות השיבו: "הרוח פועלת כך:
היא סופגת את המים, מעבירה אותם
אל מעבר למדבר, ואז מאפשרת להם לרדת מחדש,
הם נופלים בצורת גשם ואז חוזרים להיות נחל".

"איך אני יכול לדעת שזאת היא האמת?"

"ככה זה. אם אינך מאמין, תוכל רק להיהפך לביצה,
וגם לשם כך יידרשו שנים על גבי שנים;
ובכל מקרה לא תחזור יותר להיות נחל".

"בשני המקרים, לא תוכל להישאר אותו הנחל".
אמר הלחש, "החלק המהותי שבך
נלקח עם הרוח ואז יוצר מחדש את הנחל.
היום אתה נושא את השם הזה מכיוון
שאתה לא יודע מהו החלק המהותי שלך".

הדברים האלו העירו כמה הדים בתוך
הזיכרון של הנחל. הוא נזכר במעורפל
במצב שבו היה – או אולי חלק ממנו? –
בין זרועותיה של הרוח. הוא גם נזכר –
אך האם היה זה באמת זיכרון? –
שזה היה הדבר הנכון לעשותו, ולא בהכרח הדבר הכי מובן מאליו.

אז הרים הנחל את האדים שלו לעבר
זרועותיה האוספות של הרוח.
אלו, בעדינות וללא כל מאמץ,

הרימו אותו והעבירו אותו הרחק, ואז ברגע שהגיעו לפסגה של הר מאד מאד רחוק, הניחו לו ליפול חזרה בעדינות. ובשל העובדה שהיה לו ספק, יכול היה הנחל לזכור ולסמן בחזקה במחשבתו את פרטי החוויה שעבר. "כן, עכשיו אני מכיר את הזהות האמיתית שלי". הוא אמר.

הנחל למד, אך החולות לחשו:
"אנחנו יודעים, מכיוון שאנחנו רואים כיצד זה קורה יום אחרי יום ומכיוון שאנחנו, החולות, משתרעים מהנחל ועד להר".

וזו הסיבה שבגללה אומרים שהדרך המאפשרת לנחל החיים להמשיך בדרכו – כתובה בחולות.

מקוה שקראתם, ועוד שני משאבים
לפיתוח יכולות:

כדי לסגל לעצמכם את הלך המחשבה שלך הלקוח האידאלי שלכם,
תוכלו להאזין לפרק 41 בפודקאסט 'הקופי הטוב בעולם'
בו ריאיינתי את רוזין רוזנבלום הנהדרת.

פעם בכמה שנים אני פוגש ספק שאיתו/ה אני עובד משך שנים.
הביקורתיות המקצועית שלי היא עניין די מפותח, לכן זה אירוע נדיר.

ממליץ לכם על שלושה מעצבים שפגשתי ב 9 השנים האחרונות:

אודי ליפשיץ – מעצב ומפתח אתרים, דפי נחיתה…
טל' 054-633-4063

דויד רוס – מעצב גרפי, כולל עיצוב והקמת אתרים…
טל' 054-441-8774

גלית פדר – מעצבת גרפית, כולל…
טל' 052-635-9993


כל אחד מהם כשרון גדול, אדם שכיף לעבוד איתו, ומומלץ בחום בשל התוצאות.


מתנה אחרונה:
פסקול שעוזר לי להתרכז, נבחר מבין הרבה שעובדים לא טוב כמוהו:
Productive Music For Work | Chill Playlist 

שכל חטופינו היקרים והאהובים יחזרו הביתה מהר מאוד, בריאים ושלמים.

 

ישעיהו ריב
קופירייטר ממיר ומורה דרך ליצירת, שיווק ומכירת קורסים,
בייחוד באמצעות וובינרים מכירתיים שממירים וממשיכים להמיר.

אהה, המשימה:
לגשת לפרק מס' 1 בפודקאסט הקופי הטוב בעולם,
ולהקשיב ליצירת הסמכות המעולה שנעשית שם.

* עורכי הדין שלי ממשרד קטן ושאפתן, מרוויחים גם אחוזים מהצלחות.
ביקשו לציין שקל להרוויח בנושא זכויות יוצרים

פוסטים שעשויים לעניין אותך

כתיבת תגובה