יש סרט פופולרי לפחות אחד שאתם מוכנים לראות שוב ושוב?
אלה הם מכרות זהב של רעיונות שיווק וקופי –

כי הם מחלקים לנו על המגש מתכונים מוכחים שכבר עבדו-
אבל איך לוקחים מהם ומשתמשים בטקסטים שלנו?

אשתי לא מבינה איך אני רואה שוב ושוב ושוב כבר שנים את
'שר הטבעות- שובו של המלך', 'האימפריה מכה שנית", ג'ון וויק 1,2'…
ואני כל פעם מבין עוד ועוד, והאסימון שנפל הפעם:

עדיף לגיבור בחיים, בסרטים ובטקסט להיוולד ללא בלוטות זיעה.

גיבור על לא 'מזיע'. ובטח שלא במילים שלו –
מותר לו להרוג, להיפצע, לבכות,אפילו לנהל דיאלוג פילוסופי…
אבל 'להזיע' – לא ולא ולא.

ראיתם פעם את פרודו מזיע?את ניאו? את איירון מן?
אין גיבור שמותר לו להזיע. וכשמדובר במלים וטקסטים, על אחת כמה וכמה…
הגיבורות שלנו הן המילים-
הן הנציגות שלנו לאירוויזיון, הן נשלחות באלפיהן להביא לקוחות מפייסבוק –

הן צריכות להטיל את המבט של הלקוח בכזה איפון על הטקסט,
שיביא את האצבע המורה שלו מיידית לדף הסליקה ומשם להפוך ללקוח שלנו –
ואין מצב לטיפת זיעה חצי-יבשה..

מה הכוונה ב"מילים מזיעות"?

כשהמלים מתארות כמה קשה עבדנו להכין קורס, כמה שעות עבדנו..
הן כבות מעודף מאמץ…
הלקוח הפוטנציאלי שרוצה את הגיבורים שלו גדולים מהחיים,
מצ'תעמם…ופורש לפני השיא…

ישעיהו ריב
קופירייטר ממיר

גישה של אי הזעה, כשעשויה כמו שצריך,
דבר ראשון ולפני הכל ממקדת אותנו במה שמעניין את הלקוח ולא במאמץ ההפקה –
כזו הביאה קופירייטר מאוד מאוד מאוד טוב אבל מאוד מאוד מאוד לא מוכר
למכור 600,000 מנויים תוך 4 שנים…

כמו החבר במועדון הנדיר של הקופירייטרים שמכרו במיליארד דולר.

כדי לטעום מהחוכמה בכתיבה שלו (לא למי שמנסה להיגמל מאלכוהול)
אפשר לגשת ישר לדקה 14:10.