זה קל מדי. שלשום למשל הוצאתי מייל.
מייל בעייתי בלשון המעטה.
כשאני כותב מייל קודם כל אני כותב כותרת שיש לה תפקיד מיוחד-
זה לא להכניס אנשים למייל.
התפקיד שלה הוא להראות לי כיוון ורצוי להדליק אותי.

והכותרת היתה ממש מדליקה. ממש חמה. מעלה אדים בצהרי יום ביולי.

וכתבתי מייל מלמד, עם ידע מצוין,
מי שעוד לא קרא, ממליץ לחזור ולהתאמן בזה,
שיטה מצוינת לכתיבת תוכן ממיר.

אבל את הכותרת, מנימוק של חוסר תשומת לב, השארתי.
תכננתי להחליף אבל המוח הזוחלי שלי,
בתשוקה לסיפוק, קבע אותה במקום.
ושלח.
מי שלח?
אותו אחד שרוצה סיפוק.
התוצאה ישירה וברורה.

אני מקבל כמה פניות של אנשים שרוצים להתייעץ.
אחד כותב לי "מקסים".
תודה. גם אתה. באמת. איש אהוב.

כשאתה מקבל "מקסים" אתה יודע שנפלת.
כי מישהו ראה את המלים שלך, והן יפות.
כל כך יפות שיוצא לו "מקסים".

מה לא יוצא לו? כרטיס האשראי כמובן.
או הרצון לקבל ייעוץ ביוקר, כי אז הוא יקבל
תועלת והרבה ממנה, יקצר תהליכים,
יחסוך כספים, ירוויח יותר מהמסרים שהוא מפרסם ללקוחותיו.
כי או שאתה כותב "מקסים"
או שאתה משלם במודע
ואז מקבל תמורה גבוהה, כי התכוונת לזה, כלקוח.

במקרה דנן, סיכויים גבוהים מאוד שמי שפנה,
הוא לא זה שכיוונת אליו, לא הלקוח האידאלי שלך.
שקר לבן או שחור,
שקר הוצאת, שקר קיבלת.
התמורה זהה בעולם הקארמה,
עולמנו שלנו. ככה זה.

זו מסקנה מניסויים וטעויות של 18 שנה.
רוצים – תקחו.
לא רוצים? תסתפקו בלקוחות לא טובים לכם.
ככה פשוט, צורב, ברור.

תהנו מכל אות, לכתוב יכול להיות כיף גדול,
והישמרו מהמוח הזוחל בירכתי המוח, באיזור העורף,
הוא זוחל ולא בוחל בהטעיות בומרנג,
שחוזרות אליכם בעוצמה.

ועם כזה מייל אמיתי, כנה, ועובדתי,
אני מציע לפנות אליי לייעוץ כיצד לזמן לקוחות מעולים,
כי זה הצד השני שאני מכיר ויודע מנסיון-
מה כן מביא את הטובים.

ישעיהו ריב
קופירייטר ממיר