למה אשתי לא פותחת את המיילים שלי?
לא מעריכה. כואב.
ברור שהיא יודעת שלכותב מיומן לוקחות
40-240 דק' לכתוב מייל שהוא לא
צ'יק צ'ק אֵי אָי נראה כמו כולם ולפח ומביא תוצאות…

הזכרתי לה פעמיים בעשור האחרון, בפעם הראשונה
נאדה ובשניה כנ"ל. צבט לי ראיתי לקחתי מרחק שחררתי
הצורך הזה כבר לא במערכת.
עם האחים שלי ואבא שלי –

נפתח את זה לרגע כי זה רלוונטי למכירות שלכם ולפני כן לשיווק שיביא לכם לקוחות רצויים לכם.

במשפחה שלי כולם שכירים
לצפות מהם לקרוא חומר על שיווק זה כמו
לצפות לביטול הגזרות הכלכליות,
וחיסול מיסים גורף לשישים שנה.

אבל אני כמוך נולדתי יזם.
מתנה עם הבקיעה מרחמה של אימי עליה השלום.

מתי יזם צריך לשחרר?

כל היזמים נולדו עם מחלת לא משנה מי אתה כל עוד אתה נושם ולא משנה מי אתה יום יבוא ואולי תקנה ממני.
מזל שכמו בגדים ישנים, גם הזיות חולניות דוהות ולפח.

ברגע מסוים בהתפתחות העסקית שלך אתה מגלה שאת
הלקוחות הטובים לך אתה רוצה וזהו.
ואת המתנדנדים?
אם ייפטרו מהחלקים הלא מועילים לדרך המשותפת שלכם.
ישוחררו השאר לאלתר.
קשה לשחרר מפחיד קר לבד.

אבל חייב. בשיחות טלפון חייב. בוובינר חייב.
איך?

אתה מספר להם שלא יצליחו איתך יודעי כל, מתלונני כל, מחפשי צומי מתמיד, הבלתי מתאמצים, הבלתי מאמינים באפשרות…

ומספר על אלה שיצליחו שמתקדמים בשקט, בנינוחות, בלי רעש מיותר- לוקחי האחריות, המיישמים, הסקרנים הפתוחים םמשוב, בעלי המשמעת העצמית, ואנשי העשיה.

ועכשיו מבחן קטן לקראת סיום.
מבחן מהקשים שיש למוכרי ידע כמוכם.

המטרה לוותר על כמה שיותר לקוחות שלא יהיו לכם.
אני קורא לזה מבחן הבטן הנאנחת.
אם אתם משתמשים בזה ומרגישים את הבטן נאנחת, לא רגועה, ישנים פחות טוב בלילה, אתם על הגל.

הולכים להגדרת קהל היעד שלכם ומפחיתים
במקום "כל הנשים שמרגישות שמנות",
רק "בנות 35-55"

במקום כל ההורים המודאגים
– רק הורים לילדים בכיתות א'-ו' שמתקשים במתמטיקה ומוכנים להשקיע לפחות שעה ביום בתרגול עם הילד.

במקום כל מי שרוצה ליצור קורס דיגיטלי
– רק אנשי מקצוע עם 10+ שנות ניסיון שרוצים להפוך את הידע שלהם לקורס דיגיטלי.

במקום כל מי שרוצה להרוויח באינטרנט
– רק בעלי עסקים מסורתיים שמרוויחים מעל 40 אלף ש"ח בחודש שרוצים להעביר את העסק לאונליין

במקום כל מי שרוצה להיות מאמן כושר
– רק מאמני כושר שכירים עם 3+ שנות ניסיון שרוצים לפתוח סטודיו משלהם.

במקום כל העסקים הקטנים
– רק בעלי עסקים עם מחזור של 50-200 אלף ש"ח בחודש שעובדים לבד ורוצים להפסיק להיות צוואר בקבוק

בכל פעם שאתה מצמצם את קהל היעד,
אתה מוותר על לקוחות שלעולם לא יהיו לך, כי המסר שלך פונה לכולם, ולכן ידידי, לאף אחד.

איזה לופ עובר בראש של הלקוחות המיועדים המצומצמים יותר שלך?

– שסוף סוף הגיע מישהו מעניין לשכונה
– והוא מקצוען ממוקד
– שאתה לא מבזבז זמן וכסף על הזיות
– שיש לו אומץ ולכן מעניין אותי וחוזר חלילה

לחיי הפחדים הפרטיים כולם, העסקיים כולם, הויתורים האמיצים עוד יותר.