בעניין הזה קיבלתי השראה מאחת ההמצאות שכולנו משתמשים בהם כל יום- כזו שהומצאה כדי להתמודד עם כמויות מידע אדירות –


המציא אותה מהנדס יפני בשנת 94',
שנה מעולה כי בה השתחררתי אחרי 5 שנות צה"ל…


הוא קיבל משימה מוזרה:
למצוא דרך לעקוב אחרי אלפי חלקי רכב במפעל.


האתגר: הברקוד הרגיל לא עבד – הוא הכיל מעט מדי מדי מידע.
מסאהירו הארה המבריקון הלך על אינטואיציה… במקום לשבת ולחפור ברעיון


הוא התיישב לשחק שש-בש בהפסקת הצהריים.

כשהסתכל על לוח המשחק, וברקע המוח שלו מחפש פתרון,
הגיעה הברקה: לפתח קוד דו-ממדי, כמו לוח משחק,
שיכול להכיל פי 10 יותר מידע מברקוד רגיל.

כתוצאה, הוא המציא את ה QR Code –

מאוד מעניין, בייחוד ביחס למכירה בוובינר, כי
קוד QR עובד גם אם נמחק 30% ממנו.

כי הוא לא סומך על דרך אחת להעביר את המידע.
יש בו מנגנון תיאום שגיאות מתוכנן מראש ב- 4 רמות.
וזה לא מקרי – אלא תוכנן במכוון כדי להבטיח העברת מידע אמינה.