פעם (עד שנת 1850) אף קבלן בארה"ב לא יכול היה להרוויח מבניית בניין בן יותר מ 4-5 קומות.

כי אם מעלית עלתה והכבל שמעלה אותה ניתק,
היא היתה נופלת ומי שבפנים…

לא היה מה לעשות נגד זה.
ואף אחד לא היה מוכן לחיות או לעבוד בקומה גבוהה יותר.

מבריק אחד, אלישע אוטיס, המציא בלם למעלית, ותכנן להתעשר מייד.
הוא פתח חברה לבניית מעליות וסיפר לכולם שיש לו פתרון!
אבל אנשים לא קנו…

כל פעם בשיחת המכירה הבנאדם מולו היה מקשיב בתשומת לב, ולא קונה…
מסתבר שפחד מוות לא נעלם כשמישהו רק מספר לך סיפור טוב…

אבל אוטיס היה ממזר לא קטן. היו לו קוחונס בגודל של אשכוליות דם.

במאי 1854 נערכה בניו יורק תערוכה עולמית עם המון אנשים…
ואוטיס העמיד באולם הענק המרכזי שני מוטות מאוד גבוהים
וביניהם מעלית בלי קירות, כדי שיראו בדיוק מה קורה בתוכה.

והוא עמד בתוכה, גבוה מעל הקהל שנאסף באולם ומעליו,
על פיגום היה איש ענק עם גרזן עצום.

והמעלית טיפסה למעלה, מחוברת לשני כבלים.
ומעליה איש הגרזן הניף אותו וחתך את הכבל הימני…
והקהל כולו צועק "אוהההההה" בבהלה…

ובמכה אימתנית עוד יותר האיש חתך גם את הכבל השמאלי והאחרון,
והמעלית נפלה…. שני סנטימטר ועצרה מייד.

והקהל נרגע תוך עשירית השניה. ואלישע זרח.

ועל האירוע הזה – שהמעלית עצרה מייד- כל העיתונים סיפרו,
ואוטיס התחיל למכור מעליות כמו מערכות נשק של רפא"ל בזמן מלחמה.
.
תודות לכך, תעשיית הבניה בניו יורק ובאמריקה כולה,
שמצאה פתרון לבניה לגובה במקום לרוחב,
זינקה במהירות, ואיתה גורדי השחקים.  

מעט מאוד פעמים רואים בוובינרים הדגמה.
אפשר?
אי אפשר?
צריך להתעקש.

כשאתם מוכרים, אחד על אחד, על במה, בוובינר, תעשו הדגמה.
תעשו מאמץ גדול למצוא דרך להדגים.

אם אין לכם הדגמה תרדו לשיטת המכירה השניה בטיבה:
תיתנו הוכחה.  חברתית/מספרית/היסטורית…
וככלל אצבע, כל דבר שאתם כותבים למטרת מכירה, ספקו הוכחה.

לפני הכל, תבנו את האירוע כך שההדגמה הזו או ההוכחה יהיו מסמר האירוע.
ותעשו מאמץ שני -שכולם יחכו לה ויבינו שהיא משנה את כללי המשחק.

ישעיהו ריב
קופירייטר ממיר