כשהתלמידים של המורה הזה, עם כרסים וקמטים,
ישתרעו על כסאות הנוח בחוף הרגיל של הפגישה השנתית שלהם בגיל 72,
יפתחו כמה בירות וינשנשו משהו,

איזה שיעור הם יזכרו מ- 4 שנים בתיכון?

בכמה מאלפי השיעורים המורה קפץ על השולחן,
ניענע את האגן כמו גולש וצעק נוסחאות לאוויר?

מה דעתך, אם זה היה שיעור תנ"ך והמורה היה מדגים איך יונה גלש ללוע הלווייתן, מה הם היו זוכרים?

ואם היה מלמד כלכלה ומתאר את הגורמים לגאות כלכלית?

ואם בשיעור גאוגרפיה היה מדבר על היווצרות צונאמי?

לקוח שלי עושה כנס גדול לבעלי מקצוע בדן אכדיה.
בחינם, לאורחים שלו. הוא בונה קהילה גדולה וחזקה.
ככה הוא רואה אותו בחזונו.

כמה עולה לו כל חבר קהילה עתידי? מאות שקלים.
עכשיו, במזומן.
הוא מממן את השף, האוכל, השתיה והמתנות שכל אחד יקבל.
ארוע חזק, מרגש, מענג.

האחריות שלי? הקופי שבשבילו הוא מביא את כל האנשים.

הוא הצחיק אותי ברמות, אגב.
מסתבר שהסופרמן הזה
מתוסכל מזה שהוא לא עושה מספיק.

ניקח ממנו ונעבור אליכם.
מה הלקוח שלכם רוצה מכם?

אותו דבר, בעיקרון.
שתתנהגו כמו מוצר צריכה טוב ותבדרו אותו.

בידור קל? אינטנסיבי? מזעזע? מפחיד? אקסטטי?
תכלס, העיקר שתרגשו.

מה זה "תרגשו"?
כשאתם נותנים תוכן, אתם צריכים להיות הריגוש הכי גדול ביום של הלקוח העתידי שלכם –
באינטלקט, בעומק, בחוכמה, בחזון, במאמץ שלכם להשיג את האמת.
הדברים שרק אתם יכולים לתת לו.

יש לכם תחרות קשה?
כולם מנסים חזק?

כשהקופי שאתם מוציאים בנוי כמו שצריך,
על מי חושב הלקוח הפוטנציאלי שקורא אתכם?

עליכם או על מי שלא נותן תוכן בכלל,
או שנותן תוכן אקראי וברמה בסיסית?

את מי הוא יבחר כשיחליט לרכוש סוף סוף?
מי ימיר אותו קודם, העסק שלכם או האחר?

ישעיהו ריב
קופירייטר ממיר