עד גיל 8 ישנתי במקלט. רמת הגולן,
פצצות תאורה בלילה, אבני בזלת שחורות,
שדות כלניות בחורף,
שדות קוצים בקיץ, קולות טנקים ותנים…

פינוי באוטובוסים עם תריסים סגורים ומוחשכים פעמיים, למעגן מיכאל.
כשהסורים היו צפויים לעבור את הקו בו היה הקיבוץ לעבר הכינרת,

וגננת שכל בלילה היתה שרה לנו את השיר "שלושה פרשים"
שבו שלושה פרשים רוכבים לאהובתם, ונחשו מה עולה בסופם…

נהניתי.
ככה זה כשאתה גדל בסביבתך הטבעית.

בלילה ישנתי כשהחלק התחתון של השמיכה תחתי,
והעליון עליי, שנינו קראנו לזה סנדוויץ', אני והגננת שסידרה לי את זה תמיד.

לילה אחד הגיעה מחליפה.
כשאמרתי לה שאני רוצה סנדוויץ' היא לא נכנעה בקלות,
ולא ניגשה למקרר…  גננות בלי יכולת טלפתית זה לא פשוט…

אז סנדוויץ'… הוא גם חלק עיקרי בטכניקה מתקדמת
שהמציא קופירייטר שעכשיו כבר בפנסיה,
שנחשב לטוב ביותר שעדיין חי, (זה נמדד בהכנסות מוכחות).

שמו גארי בנסיונגה (פרק 6 בפודקאסט),
והוא המציא נוסחה חכמה שמסדרת קופי סורר.
קופי טוב, כמו כל יצירה טובה, ניזון ממקור של רגש,
הוא לוגי, ואמוציונלי.

איך רותמים את האמוציות בסדר לוגי?
נכון, אין לזה נוסחה 1:1 שעובדת.
זה לנסות ולשפר.
אבל יש סדר שאפשר ליצור,  
עם גמישות גדולה שעדיין תייצר סדר. הוא יצר כזו.
וקרא לה משוואת השכנוע של בנסיונגה.

הנוסחה שלו משלבת בין בעיה דחופה,
להבטחה ייחודית, להוכחה ללא עוררין, להצעה ידידותית למשתמש.

הבטחות קל להבטיח, יודע כל פוליטיקאי,
הוכחות קשה מאוד להביא, יודע כל מפרסם.

ואם אתה עוטף הוכחה חזקה בשכבות של הבטחות שעשויות גם הן
קצת כמו הוכחות, ועשויות בצורה שלא גורמת להם להרגיש מוגזמות,
אלא נטועות בקרקע המציאות?

כמו התמונה למעלה,
עושות לרגש מה שעושות לגוף
שכבות פרושוטו מעוררות תאבון…
מרובדות בשכבות אמנטל בניחוחות שוויצריים…
מי שעושה את זה טוב, עוזר לעצמו למכור, והרבה.

ישעיהו ריב
קופירייטר ממיר

נ.ב את הפרק בפודקאסט שמראה איך עושים את זה העליתי אתמול לאוויר.
כרגע הוא מופיע באתר.
עדיין אפשר להוריד ולצפות בקובץ המודעה שנלווה אליו,
אותה הוא מתאר.
כתבתי 'עדיין' כי בקרוב כנראה אשנה זאת.

מי שרוצה להאזין ולהכיר לעומק את הסנדויץ'
מוזמן לכתוב לי "קופי ממיר " ואשלח קישור.