כדי שתבינו את רעיון הבסיס:
כשהיינו בפלורידה בקיץ, כמעט כל צהריים ירד גשם, לפעמים מבול.
זו מדינה טרופית, חם ולח, המון צמחיה ועצים…
אתם יושבים במסעדה בחוץ …

ופתאום נפתח עליכם גשם כבד, טרופי, חם…
אתם מרגישים את הטיפות יורדות על הראש, זולגות למצח ולעורף …
שומעים רעמים, וברקים מבזיקים, לפעמים קרוב אליכם,
מדי פעם אחד פוגע בקרקע …

אם יורד גשם ואתם  מבלים בבריכה, אתם שומעים אזעקה,
והמציל עושה לכם תנועות ידיים גדולות שתצאו מהמים.
אם אתם קרובים לגוף גדול מברזל,
כמו מרפסת ברזל צמודה למסעדה,
אתם מחויבים לרדת ממנה מייד,
אפילו אם יש לכם חיבה מיוחדת לריח של בשר חרוך מקרוב מדי.

ולמה כל זה?
כי כל שנה, עשרות אנשים מתים בפלורידה –
ברק מכה בהם,
לפעמים כשהם בבריכה, לפעמים ליד אובייקט גדול מברזל…

זה קורה להם במקרה, וזה לא הכיוון שלכם.
הכיוון שלכם הפוך,
להפוך לכליאי ברק של רעיונות מצוינים,
מחשבות מבריקות שיימשכו אליכם.

המחשבה האנושית היא הרי כמו אנטנה, קולטת תדרים.
מחשבות הן תדר, מחשבות מבריקות הן תדר.
אבל למה שהן בכלל יימשכו אליכן?

בראש שלכם כבר יש אנטנה למחשבות,
אבל, יש מצב שהיא לא לגמרי מכוילת.
הרעיון כאן הוא ליצור אחת וגם לתת לה גימור כזה,
שתמשוך את הרעיונות המבריקים,
ואותו רעיון המבריק שמבזיק לו בחלל,
ייתפס אצלכם.

איך יוצרים בכם מנגנון קליטה של רעיונות מבריקים?

מייצרים רקע שיאפשר להם להיקלט אצלכם.
זו שיטה שלימד ג'ין שוורץ הגדול, יהודי לפי דתו,
קופירייטר על לפי אמונתו.

ליצירת המנגנון שהופך אתכם לכליאי-מחשבות-מבריקות אנושיים,
יש תהליך סדור וברור:

1. יושבים מול המחשב. דבר אחד בלבד פתוח מול העיניים- מסמך לבן ריק.
2. שמים טיימר ל 33 דקות ו 33 שניות.
3. מפעילים אותו.
4. שמים את האצבעות על המקלדת.
5. כל מה שמותר לכם לעשות עד שהטיימר מסיים, זה לכתוב.
לא לדבר בטלפון, לא לפתוח ווטסאפ…

מה קורה לכם?
אתם יושבים מול הגליון. מותר לכם רק לכתוב.
זה לא דבר שאתם רגילים לעשות, רובכם לפחות.

תמשיכו עד שרעיון, שהיה נראה חמקמק ואין מצב שיגיע,
ולגמרי לא ידעתם שקיים,
נוחת בחיקכם הרך.

עכשיו, ינחתו אצלכם הרבה רעיונות,
חלקם לא מבריקים בכלל, חלקם יותר.
ואני ממליץ לכם לעשות שני דברים, כולם כמובן מניסיון:

1. לברור ביניהם את הטובים ואיתם להתקדם
2. להמשיך להשתמש בטכניקה עד שהיא תעבוד לכם טוב.
כמובן שכל המרבה הרי זה מבורק.

וכשאותו רעיון מבריקון יגיע,
יש לכם הזכות המלאה וחובת הכותבים המקודשת,
לצבוט בפרוותו, לתפוס אותו,
ולתת לו ללחוש באזנכם את המילים שחיכיתם להן.

מכאן, קחו את זה, תשתמשו בזה,
אחרי שהשקעתם  שתי דקות ועשר שניות בממוצע בקריאה,
האתגר הוא להפוך את זה למנגנון שכל פעם מייצר לכם עוד ועוד רעיונות מעולים
ועוד יותר מזה, להשתמש בהם

ישעיהו ריב
קופירייטר ממיר.

חושבים שזה רעיון מבריק?
מסכים, לכן אימצתי אותו.
השאלה כמה אתם חמדנים.
ורעבים.

אם אתם לא, אני לא יכול לעזור.
אם אתם גם רעבים וגם חמדני רעיונות מבריקים,
שכל מה שאתם צריכים אלה רעיונות מבריקים שינחתו בחיקכם הרך,

ומשם תשתמשו בהם באמת, גשו לפודקאסט שלי- הקופי הטוב בעולם,

ותקבלו 7 פרקים עם הרעיונות הטובים ביותר, של הכותבים הטובים ביותר
שהרימו אנטנות מלוטשות של טקסטים לאוויר,
ואלה משכו אליהן את ברקיהם של מיליוני דולרים ירקרקים.