לחשוב כמו סושי זו כמובן שאלת הטעיה.
בסושי יש אצות, והן לא חושבות.

דייג חושב
ודג גם כן.

על מה חושב הדייג?
על ארוחת הערב כמובן.
בתפריט:  דג בורי.
רק מוקדם בבוקר והוא כבר מרייר בדמיונו עם בורי על האש.

הבורי שט בינתיים בין הסלעים,
אדיש לדייג ולמאווייו.

והדייג ידידנו, המשווק, אם הוא נבון,
צריך לחשוב כמו בורי.
אחרת איך יצלה אותו לעת ערב?
ממה יאכל?

ואיך יעשה זאת?
הרי המחשבה שלו מסוג אחד ושל הבורי מסוג שני.

אם יסמוך על מה שאומרים לו דייגים אחרים,
הרי הם עצלנים בני עצלנים,
שבחיים לא ריאיינו בורים.

כשהם מצליחים סוף סוף לדוג בורי, זה בפוקס.
הדייג שלנו, כבר לא רוצה לסמוך על פוקסים.
הוא הולך, לומד לצלול לצד הבורים,
לומד את השפה,

הוא מאמן את הזימים שהתפתחו בו,
ומאפשרים לו לנשום כדרך הבורים,
ומראיין בורים מכל קצוות הים התיכון.

ובסוף, המשווק הנבון שלנו הופך לדובר בורית על בוריה.
ואז כשהוא מדבר, הם באים.

אם אתם צריכים מאוד דובר בורית שוטפת,
כי הבורים לא מגיעים, או שמגיעים אליכם רק בורים עצבניים, עניים,
חסרי בשר, ואתם אוהבים אותם עסיסיים, מלאים, נדיבים,

קראו לדייג שכבר דובר את השפה.
בהודעה פרטית

ישעיהו ריב
דייג בורים,
דובר בורית שוטפת,
קופירייטר ממיר