קל!
אחרי שקראתם שיש צורך בשמונים דקות עבודה התייאשתם מראש והתקשרתם למסעדת הבשרים האהובה אליכם, בבקשה לקבל את המנה המיוחלת, מהר.

"הם מוכנים לכול אחרי שלושה סגרים", אומר הדמיון בפה מרייר, כשבחזונכם הבשר כבר נצלה בדרכו אליכם.
ומצידו השני של הטלפון עונה בעל המסעדה "לא ידידי, אי אפשר ".
מתקשרים לעוד מסעדות ללא יאוש כלל ו- 19 מסעדות מסרבות לכם.
למדתם משהו. נכנסים לאינטרנט, כותבים "רוסטביף מהיר הביתה",
ולמרבה מזלכם באתר אחד כתוב בדיוק את זה.

"הלב צדק" אומר הראש, ומסעדה מס' 20 היא ה"בינגו" שלכם!
"כן!" הם עונים בטלפון. כמה יעלה? אתם שואלים. "כרגיל".
זמן משלוח? "עשרים דקות זה אצלכם, תשלום מראש"
אתם משלמים, כמובן. ומתחילים לכסוס אצבעות.

אחרי 15 דקות מתחילה הספירה לאחור. נותרו 300 שניות.
מגיעים לעשר, סופרים בקול, מחכים למשיח רכוב על חתיכת בשר מתובלת היטב, שידפוק בדלת.

אין דפיקה.
רגע.. יש דפיקה. לא זו שתכננתם.
עוברות 10 שניות, עוברות 10 דקות, עוברות 20 דקות
ואתם מטלפנים למסעדה. "כן, הוא בדרך" אומרים לכם.
עוברות 30 דקות. "כן, הוא טעה ברחוב" עונים במסעדה.
עוברות שעה ועשרים. במסעדה כבר סגור.

עוברות שעתיים. עוברים יומיים. במסעדה הפסיקו לענות.
בשוק הכתיבה התוסס המצב דומה. תבקשו מספיק חזק את הבקשה הלא סבירה שלכם, תקבלו את ההבטחה המלאה ולאחריה ספק שנעלם, או שלא מביא תוצאות.

רוצים "פוסט ממיר, בזול"?
תשלמו ותוצאות לא תראו.
תרצו "קמפיין מיילים שמוכר מדהים, מהיום לאתמול, בשקל"
תקבלו את אותה תוצאת רוסטביף אומללה, רק בעסק.
אמת פשוטה.

תבקשו עבודה מהירה, מעולה, בלי מחקר לקוח,
תשלמו ביוקר, רוסטביף לא יגיע.

בהצלחה! כשתרצו את המנה כמו שצריך, ואת הלקוחות אצלכם,
המטבח שלי ישמח להציע.

ישעיהו ריב, קופירייטר ממיר